אהבת המולדת היא נר לרגליה של משפחת ויילר. אביו של פרופ’ ויילר, הרב משה חיים ויילר זצ”ל, הנהיג את הקהילה היהודית בדרום אפריקה, לאחר העליה ארצהושימש בתפקיד בכיר בקרן הקיימת לישראל . ערכי היהדות וקדושת המולדת נספגו היטב בקרב כל חמשת בניו רובם ששירתו ביחידות קרביות. אחותו הששית בבני ויילר שרתה בחיל אויר.
אהבתה של המשפחה לארץ ישראל גבתה מחיר כבד. בשנת 1970 במהלך מלחמת ההתשה נפל אדם, צעיר בחמישה עשר חודש מדניאל, בוגר הפנימייה הצבאית ומ”פ בחיל השריון, בגזרה הצפונית של גדת התעלה. שלוש שנים לאחר מכן, בלילה שבין היום השליש והרביעי במלחמת יום הכיפורים נפל האח גדעון ויילר, שריונר גם הוא, בתפקיד סמג”ד, במהלך קרבות הבלימה ברמת הגולן.
פרופ’ ויילר ממשיך ללא לאות את פועלו של אביו ר’ משה חיים ויילר ז”ל, מצוות הנצחת זכרם של אדם וגדעון זק”ל. בהקמת יער, גן ציבורי וספרייה הקרויה על שמם , בראיונות עיתונאיים וטלוויזיוניים, בהפקת תקליטורים המספרים את סיפור חייהם שנגדע , ובשמירת גחלת נעוריהם ב”בית הספר הריאלי בחיפה” , שם הוא מכהן בחבר הנאמנים של בית בספר, בו למדו שני אחיו, זק”ל, בפנימיה הצבאית.
במפעל ההנצחה רחב היקף זה, מפעל שיש בו עדות וזכרון, המהולים בגעגוע וכאב,רואה פרופ’ ויילר משימת חיים בזכותה נשמרת הלהבה בנרות היזכור של אחיו האהובים לתמיד.
